<h1>ארחות חיים הלכ' טהרת הנדה ודין המקוה סימן ב'</h1>
<h2>דף נה:</h2>
חטט בצנור קודם שקבעוהו בארץ מקום שמקבל הצרורות המגלגלים במים כדי שלא ירדו עם המים אם היה הצנור של עץ פוסל את המקוה מתוך שהמים יורדין מתוך כלי העשוי לקבל ואפילו לא חטט בו אלא כל שהו. ואם היה צנור של חרס אינו פוסל עד שיהא בחקק כדי לקבל רביעית ואפילו נתמלא צרורות [המתחלחלין בתוכו] במקום החקק לא טהרו. נתמלא עפר וסתמו כשר. והר"י ז"ל פוסל בין בשל עץ בין בשל חרס בחקק כל שהו. כתב הרשב"א ז"ל והרעפים שמכסין בהן הגגות אע"פ שיש לפעמים חטטין שיכולין לקבל עפרורית אין פוסלין את המקוה לפי שאין נעשין במתכוין לקבל אע"פ שנראה לי שרבינו חננאל פי' שמא [ירבו] הנוטפין על הזוחלין הנוטפות מן הגגות ופסולין מחמת שאובין שעברו על הרעפים ע"כ.
